קטנות מאמה

אמה: ״אמא, את תבכי מעצב או מאושר כשאני אעלה לכיתה א׳?״
אני: ״?!... אה.... מה את מעדיפה?״
אמה: ״לא משנה לי. מה שאת תחליטי.״

אמה, בעת צפיה במאסטר שף. ״אבוש, נכון שכל המשימות היו קריטיות בשבילה כי היא פרפקציוניסטית?״

קרו דברים רבים שלא הופיעו בבלוג לאחרונה.

דודה חני הגיעה לארץ, הריונית להתפקע, ויחד עם שמחה וריקודים הביאה איתה גם מתנה מגניבה: חולצות שאפשר לצייר עליהן בגיר. הבנות לבשו אותן לגן והיו פופולריות במיוחד. כשהן חזרו עשיתי עליהן אנימציה

ושבוע לפני כן היה פורים. חג מופלא שכמותו. השנה הבנות התחפשו רק בחג עצמו, ורק בתחפושות שהזמינו לפני כמה חודשים מסין: אמה אסטרונאוטית וסופי מלכת הציור. הן היו מאושרות ונהדרות. בבוקר למחרת, שבת, הזמנתי את סבא ראובן והלכנו לקריית ספר כדי לעשות סשן צילומים. גם מקס התחפש, למקס מארץ יצורי הפרא ויצאו תמונות מדהימות.

אליפות הירוקים

סופי אתמול הכינה סלט. היא בחרה בעצמה את כל המצרכים, שטפה, קצצה, (עם סכין הילדים שלה) תיבלה וערבבה. הסלט כלל עגבניות, צנונית, שום ושיח של כוסברה, ונראה כמו משהו מאחת המסעדות של אייל שני. הבוקר הן הלכו למכולת להביא לחמניות וגבינה לבנה, ולפני שסיימתי היא רצה למקרר, שלפה עוד כוסברה והכניסה לכריכים שלה ושל אמה.
הבת של אבא שלה, ללא ספק.

רפואה נקייה

הבנות משחקות בלהיות רופאות. סופי התחילה עם זה. היא מקלידה מקרים, רושמת תרופות, מדפיסה ושמה חותמת וחתימה. הבוקר היא היתה קצת מוטרדת. ״אני חושבת שאני אהיה פסיכולוגית כשאני אהיה גדולה כי אני לא אוהבת דם וכאלה דברים.״

לפני כמה ימים היא הקלידה והדפיסה גם רשימת שמות של בנות עבור טליה וניתאי, אבל לא בתור רופאה.

אמה ממשיכה להצחיק

לאחרונה אמה קורעת. אין לי מה להגיד.
לסופי היא אמרה: ״אם לא תלמדי אותי אין להכין סלט תפוחי אדמה אז אני לא אלמד אותך להכין כיפה גאודזית!״
לי היא אמרה: ״אני רוצה לבלות איתך הרבה שעות. זה הזמן איכות שלנו יחד.״
כשנשפכה לה בירה שחורה על הרצפה, היא הודיעה: ״הבירה משודרת בחסות אמה.״
ואחר כך, כשסופי שאלה מה זה מלבי, היא ענתה: ״חציל! יש חציל מלבי!״ (כן, בלדי. נשפכתי מצחוק.)