קולטורה

אמה: בפעם הראשונה שהיה גשם השנה את היית עם כפכפים.
אני: אה, כן? הכי מתאים לי להתקע בגשם עם כפכפים.
אמה: את צריכה לכתוב במקום פרנסוס על גלגלים, גשם עם כפכפים.

סופי: ״בציור שותת האבסינת, היא נראית ככה כי היא שותה את האבסינת או כי דגה שתה?״

שיבושים של מקס שאני מסרבת לתקן

״אמא, אני סוחר במים!" (שוחה באמבטיה)
״מקס קיבל מכה בברז!״ (בברך.)

פילוסופיה לחנוכה

שיחה ארוכה על דת, אמונה והאנושות הביאה את סופי לחפירה עמוקה ויסודית בכל הנושא של: כל אחד שרוצה שיהיה לו טוב-אבל מה זה טוב-לכל אחד יש רעיון אחר של מה טוב, עד שבסוף היא זיקקה הכל למשפט אחד מאורגן, וסיכמה: ״אמא, הבנתי שמלחמות הן לא בין אנשים אלא בין רעיונות על העתיד.״
סבבה. עכשיו מה עושים עם זה?

מורי

סבתא יעל: ״של מי אני סבתא? סבתא של מקסי?״
מקס: ״לאאאא!״
סבתא: ״סבתא של יולי?״
מקס: ״לאאאא!״
סבתא: ״אז של מי?״
מקס: ״סבתא של מורי!״

קבלת האחר

הכיתה של אמה קיבלה משימה לחופש חנוכה, לכתוב סיפור שלוקח השראה מהספר ׳משהו אחר׳ בנושא קבלת השונה. הנה מה שאמה החליטה לעשות:

שלחתי את הסרטון למעיין המורה, שמאוד התרגשה, ואמרה שהיא רוצה לשאול את אמה למה בחרה דווקא בדמות של אמא. שאלתי אותה. היא אמרה: ״רציתי להעביר את הסיפור דרך רגש, ולאמהות יש את הרגשות הכי חזקים.״

במקרה בעצם

אלה שתי המילים המהודרות שסוגרות כמעט כל משפט או בקשה של מקס, יחד או לחוד.

״אמא, אתה רוצה ללכת לגינה במקרה בעצם?״
״יש לך קקי במקרה.״
״זה טעים מאוד הדייסה הזה בעצם.״
״אתה רוצה לראות מיקי מאוס במקרה.״
וכו׳ וכו׳

וכשאמא של תינוקת שאלה אותו אם הוא רוצה ללכת לשחק איתה בכדור, הוא אמר: ״אני חושב משחק בחול עכשיו. במקרה.״

הוא גם נותן שם חיבה להכל ולכולם. סבאל׳ה, סבתאל׳ה, סופיל׳ה וצ׳אמפיל׳ה (הכלב של רינתי), וכל דבר בעצם. מה שמוביל למשפטים כמו: ״אמאל׳ה, בוא, בוא. צריכים סנדביצ׳ל׳ה במקרה.״