טוב-לפידים

לפני כמה ימים סיפרנו לבנות משהו מאוד משמעותי.

סופי אמנם היתה קצת בשוק אבל אחרי כמה דקות הפכה למאושרת כהוגן, וכל כמה דקות באה להגיד לי: "אמא, את בהריון." ו"אמא, את באמת בהריון?" כשהלכנו לאכול באלכסנדריה שניצל של ניצחון עם סבתא מורי וניתאי, הן כבר נראו ככה:

מאז יש לנו הרבה דיונים על שמות. אמה הציעה איריס, גילי ושלמה ע"ש שלמה ארצי. סופי הציעה סופיפית, על שמה.
מדי פעם אני מעלה שם וכולם מחווים את דעתם.
אני: "מה דעתך על השם הולי?"
סופי: "טוב! לא ככי-ככה. טוב-לפידים! זה אומר שזה ממש בול."

(*'ככי-ככה' במקור. מעוץ לי גוץ לי. השתרש פה חזק.)

ובקריאה רשמית: אנו ממש פתוחים להצעות.

היום, לכבוד היום האחרון של החופש, הצטרפנו לניתאי וטליה ונסענו לירושלים, שם טליה הופיעה בהצגת הילדים המקסימה 'תיאטרון הקוביות'. שילבנו ביקור במוזיאון וחומוס באבו-גוש והיה מוצלח ביותר. היתה שם תערוכה מאוד יפה ששילבה בין מדע לבין ספרי ילדים. אחת האטרקציות היתה שחזור של חדרו של איתמר מ'איתמר מטפס על קירות.' היה מצחיק.