ריבוע

סופי התרגזה עלי, אז היא עשתה לי סימן עם האצבעות. "את לא נעימה לי אז אני לא עושה לך לב, אני עושה לך ריבוע."
בבוקר היא המציאה מהראש כל מיני דקלומים. זה שהכי הלהיב אותי ואת אמיר היה:
"הים כל כך רחוק והיבשה קרובה/
התנינים לא פה. הם מתו כבר מזמן."

אמיר טס הערב לאוסטרליה. בילינו אחר הצהריים עם הקורקינטים החדשים ברוטשילד/הבימה, וחזרנו דרך ביל"ו, שם ישבנו בקפה חמוד בשם אסתריקה. סופי שמה את היד על הבטן שלי וניסתה להרגיש את שלומפו זז. (לפני כמה ימים היא שאלה: זה פועל?) בית הקפה הקטן היה שקט ורגוע, כשאמה קראה בקול רם ודרמטי, שהסב את ראשי כל היושבים: "אבא, אתה עוד לא הרגשת את הבן שלך!!!"