שמחה רבה

חני בארץ. פגשנו אותה היום למטה, ליווינו אותה לקנות חומוס (ולימונדה לה ולבנות) ועלינו למעלה.
אמה: "אמא תחתוך לנו אבטיח, ואת יכולה בשמחה לאכול מהאבטיח שלנו..."
חני: "אוי, תודה!"
אמה: "ואנחנו יכולות לאכול מהחומוס שלך."

זאת ועוד - הבנות רבות ומשלימות בכמויות ומהירות שכבר אי אפשר לעקוב. היום הן רבו על משהו, ואז שמעתי את הדיאלוג הבא -
סופי: "אני נותנת לך עונש! זה עונש גדול מאוד!"
אמה: "את עונש גדול מאוד!"
סופי: "די! זה כאילו את לא מרגישה שיש אותי בעולם!"