ככה זה לא תשובה

היום סופי הלכה לקלואי אחרי הגן, אז אני, אמה ומקס הלכנו לבלות בהבימה. אחרי חצי שעה אמה פגשה שם חצי גן והשאירה אותי ואת מקס לבדנו, אבל עד אז היה לנו זמן איכות לשיחות מצחיקות. בדרך לככר השמש סינוורה והלכנו עם עגלה שבה אני לא יכולה לראות את מקס.
אני: "אמה, תסתכלי אם יש עליו שמש."
אמה (בודקת): "לא. אין עליו בכלל שמש. הוא אפילו לא יודע מה זה שמש! מה זה שמש, מקסי? שמש זה כדור של אש שכדור הארץ מסתובב סביבו. מה זה מסתובב? מסתובב זה זז בעיגולים. מה זה עיגולים? עיגולים זה ככה. (מציירת עם היד). מה זה ככה?" ובשלב זה היא עשתה את הפרצוף הידוע שגם תום עושה, זה של 'אין לי מושג', בו היא מרימה כתפיים, פושטת ידיים, מרימה גבות ומעקמת את השפתיים מטה.

בדרך הביתה, אחרי שסופי חזרה מקלואי כולה עליצות, וסיפרה שהן רקדו בלי מוזיקה רוב הזמן, איש אחד נסע באופניים בשביל להולכי הרגל ברוטשילד.
סופי: "הוא נוסע באופניים! זה לא מתחשב באנשים ובסביבה!"
אני: "נראה לי שהוא נוסע כי הוא עם ילד על קורקינט."
אמה: "נכון. זה הילד שלו. הוא לא מפגר או משהו כזה."

וזה קרה אתמול אז מיד רשמתי את זה בפייסבוק:

אוספת את הבנות מהגן. ילדה שאני לא מכירה אומרת לי: ״תראי! יש לי תיק של בית ספר!״ ״נכון!״ אני עונה לה. אמה פונה אל שתינו ואומרת: ״ליאור - נטעלי. נטעלי - ליאור."

ואז הדרי, אמא של יואבי, כתבה את הדבר הבא:

אתמול ראיתי אותה ברחוב עם חברה ואמא שלה. אמרתי שלום. ואז החברה שואלת "את מכירה אותה?" אז אמה עונה לה "כן, היא אמא של ידיד שלי"...