סופר דופר

סופי:״אמה, רוצה שאני  אקח לך את התיק?״
אמה: ״כן.״
אני: ״זה לא כבד לך?״
סופי: ״לא. אני כמו סופרמן.״
אמה: ״מן זה איש. את סופרוומן.״
סופי: ״אני סופרגירל. אמא, את סופרוומן.״
אמה: ״בשבילי את סופרמאת׳ר. בשביל עצמך את סופרוומן.״

התקופה החולה

סופקי מעלה חום כבר כמה ימים, מגיעה לארבעים (!), ואז כשמורידים לה היא חוזרת להיות הפטפטנית הרוקדת והמזמרת הרגילה. היא פה בבית כבר שלושה ימים, כשאתמול אמה הצטרפה אליה כי זה לא פייר, וכאבה לה הכתף.
בערב הראשון, אחרי שלא התראו יום שלם, הן בילו שעה וחצי בדיבורים והשלמות פערים במיטה. סופי בדקה את היד של אמה, והודיעה שכנראה שתצטרך ללכת לאיכילוב. הן עברו על כל הפרטים (״את צריכה ללכת לבניין של ׳דנה׳, ושם אם תהיה האחות סופי, אז תגידי לה שאת אחות של זאת שהיא עשתה לה את הגבס האדום, טוב? ויכול להיות שאבא יקח אותך בידיים עד האוטו, שתדעי.״) בשלב מסויים, ברבע לעשר בלילה, שמעתי את אמה: ״איזה כיף שאנחנו יכולות לשבת במיטה ולדבר בלילה!״ וסופי: ״נכון. איזה מזל שיש לנו אחת את השניה.״

בת-אל ביקרה אותנו בבוקר אחד, וסופי הראתה לה את הציורים במחברת המשותפת. זה הלך ככה: ״את זה סבא צייר, את זה אמה ואמא ציירו... ואת זה אני ציירתי. זה מהתקופה הכחולה שלי.״

מסיבת גן

מסיבת חג המולד של האחיות שור התנהלה בצורה די מדהימה אמש. הגיעו כל האורחים המכובדים (כולל חני בסקייפ), היה עץ מקושט, המון נורות צבעוניות, מוזיקה והמון אוכל מעולה, בדיוק כפי שנכתב בתפריטים האישיים שהונחו על הצלחות של כולם. (כרובית, פסטה פסטו, לחמניות של אבא, טחינה, סלט, תה, עוגת סברינה של ברייני, עוגיות חג המולד של טליה וסלט פירות של סבתא מורי.) סופי הכינה לכולם מתנות מאוריגמי, ותפקדה היטב על אף שהיתה חולה, ולפני המסיבה עוד סבלה מחום גבוה-גבוה.

לחיים ורודות (מהחום שירד) ושמחה בלב

היום סופי נשארה בבית. כל עוד הנורופן פעל את פעולתו היא היתה בשיא האנרגיה ופיטפטה בלי הפסקות. היא גם אמרה: ״היום אני אוכל לעשות דברים לבד. סוף סוף יש לי נחת.״ אני צופה שההתגעגעות הקשה לאמה תתחיל בעוד שעה בערך.

החיים בציור

יש פה הרבה ציורים עכשיו.
הציור של סופי, שיועד להזמנה למסיבת חג המולד, בו מצויירת אמה:

הציור שציירתי כשאמה אכלה מרק מולי, והיא ביקשה שאני אצייר לה על הראש גמד שהיא יצרה מפלסטלינה. ״זה הגמד שיכול לעשות הכל במקומי. נגיד לחלום חלומות רעים במקומי.״ כשהיא ראתה שלא יוצא לי דומה במיוחד, היא אמרה: ״זה לא חייב להיות דומה. אני רק השראה.״

ואחרון, ציור שציירתי, אישה בכחול, ואז סופי באה ועשתה את כל היתר, ובסוף גם כתבה בכותרת מי אחראי לו.

לסיום, דיברתי עם סופי על מיכל, הגננת המשלימה שלה, שלא הגיעה כבר כמה זמן.
אני: ״אולי היא חולה.״
סופי: ״לא, היא לא חולה! אני ראיתי אותה בגן ורד ביום שני. היא לא רק אצלנו. היא מתפוררת בין כל הגנים.״

חורף

אנחנו חזק בשירי קריסמס לאחרונה, ובשבוע הבא הבנות גם יערכו מסיבת חג המולד קטנה, שאליה סופי הזמינה אתמול משתתפים. היא ביקשה שאגיד לה מספרי טלפון, רשמה אותם, חייגה בעצמה וניהלה שיחות רשמיות בזו אחר זו. כל זה לגמרי לבד, עם אמה לצדה, בזמן שאני רחצתי את מקס.
סופי: ״ברייני? זאת סופי מדברת. בסדר. אני אוצה להזמין אותך למסיבת חג המולד ביום שלישי הבא בשבע. את יכולה? כי אם את יכולה אז אני ארשום אותך ברשימה. יופי. טוב. להתראות.״
אמה: ״מה היא אמרה? היא יכולה?״
סופי: ״כן. היא תשמח לבוא.״
(אמה רושמת ׳ברייני׳)
סופי: ״דוידי? זאת סופי מדברת...״ (וכו׳ וכו׳)

שמתי ביצוע שהן לא מכירות ל״בייבי איטס קולד אאוטסייד״, משהו ישן ואיטי מאוד. סופי זקפה את אוזניה, ואמרה: ״מה זה, הם ישנים?!״

ובסערה הגדולה שחלפה פה בסוף השבוע, אחת הגדולות בעשורים האחרונים, היה לנו חמים ונעים, עם חמין ולחם שאמיר אפה, ותה, ועוגיות, ושוקו, ומגפיים, צעיפים, כפפות ומטריות. שיחה מהדרך לגן:
סופי: ״ידעתי שירד גשם!!!״ (פותחת מטריה)
אמה: ״תודה! תודה לך סופי שהזנקת אותי לקחת מטריה! ממש תודה!״
סופי: ״וואי, מטריה זה ממש מגנט לרוח.״

מחמאה

הבנות היו אתמול במומנטיטו בבית ליסין. אני עוד חולה אז אמיר בא ולקח אותן והושיב אותן בשורה הראשונה. הוא הלך לעשות סאונד והן נשארו לבד. במהלך ההופעה השחקנים באו אליהן עם המיקרופונים והמצלמות לקבל דגימות, והן נורא נורא נהנו, ושמו לב לכל השינויים הקטנים שנעשו. לסיכו, אמה אמרה לאבא: ״התרתקתי כל כך מההצגה ששכחתי שאתה קיים!״

חצילדת הנה בא

אמה חזרה היום מהגן עם עובדה חדשותית מרעישה: ״את יודעת מה השם האמיתי של פיטר פן??? הראל סקעת! עופרי אמרה לי!״

אני חולה, וסבתא ריטה הוציאה את הבנות מהמועדונית-קייטנה של חנוכה (בנושא מגלי ארצות - שם הן למדו היום על מרקו פולו וקולומבוס ועל שושנת הרוחות). הן באו הביתה, אכלו סופגניה ושוחחו על כך שבעוד שבוע מקסילולו יהיה בן חצי שנה. (היום הוא התהפך לכבוד זה לראשונה מהבטן לגב, אגב.) סבתא אמרה שצריך לחגוג חצי יום הולדת, ואמה הציעה חצי עוגה, בצורת ירח, שכשיחתכו אותה לחצי צלחות, יתקבלו רבעים, וסופי הציעה שיבואו חצי אורחים, יודלקו חצי נרות ויושרו חצי שירים.

וסופי ממשיכה לצייר בכשרון רב. לפחות אמא חולה לא זזה הרבה, ואפשר לצייר אותה שוב ושוב.

על הנפלאות

חג החנוכה עמנו, לסופי גם התחילה להתנדנד שן ראשונה (קדמית שמאלית, כמו של אמה), ולאמה כבר מתנדנדת עוד אחת. פיית השיניים צריכה להצטייד בלא מעט מתנות בקרוב.
החג כלל שתי מסיבות חנוכה מופלאות, כשבמסגרת זו של גן הדס אירחנו ילדים בבית ויצרנו חנוכיה לגן. באו אלינו חמישה ילדים וסופי, ויחד עם עוד אמא (של עדו), הילדים צבעו את חנוכיית העץ המהממת שאמיר הכין במיומנה, ואני ציירתי עליה עם טוש כל מיני דברים שקשורים לחלל. השמש היה חללית, שעל פי אמה, כל פעם מבקרת משהו אחר, כשהיא מדליקה אותו. בין הדברים היו: אסטרונאוט, חייזר, ירח, שמש, כדור הארץ, שבתאי, מאדים ועוד. זה יצא מקסים וכולם התפעלו נורא.

B4

After

בערב לפני שבאו הילדים, הוחלט לנקות את הבית. למרות שמזג האויר לא היה לגמרי קייצי, עשינו אה-לה-בילבי בת גרב, מילאתי דלי של מים חמים עם סבון, הבנות גרבו גרביים גדולים של אמיר, ועשו ספונג׳ה רצינית בכל החדרים. בסוף, כשהן נכנסו לאמבטיה חמימה, עברתי אחריהן עם מגב וסמרטוט, אבל באמת שהן עשו את רוב העבודה.

יש סופי בדלי