אוריגינל

הגיע הבוקר. אמה הפציעה אצלנו בחדר.
אני: ״הנה אמה המקורית!״
אמה: ״מקורית זה כמו אמיתית, נכון?״
אני: ״כן. את לא החיקוי.״
אמה: ״זה כמו במוזיקה. אני לא ביצוע.״

לפני יומיים הגעתי לגן ואמי, הסייעת של המועדונית בגן של אמה, אמרה לי: ״היא (קרן הגננת) לא רוצה שהורים יכנסו, כי זה עושה רעש והבת שלך קוראת לכולם ספר.״
נכנסתי וכך היה. אמה ישבה מול כולם ברצינות וקראה את הספר אוליביה, והראתה תמונות כשסיימה עמוד. מדי פעם היא גם עצרה ואמרה: ״שקט. זה לא מכבד את החברה שלכם שקוראת לכם סיפור.״ ו״מי שכבר מכיר שלא יגלה!״
ביום למחרת העניין חזר על עצמו.

אוזניים

בגנים לומדים עכשיו על הולנד, ואתמול היינו במוזיאון וראינו עבודות של ואן גוך. היום בדרך לגן אמה סיפרה לי המון פרטי טריוויה על וינסנט, שנקרא על שם אח תינוק שמת, והיה קרוב מאוד לאחיו תאו, ועני, ולא התפרסם בחייו, ועוד ועוד. שאלתי אם סיפרו להם את הסיפור על האוזן שלו. לא סיפרו. (שיט.)
אני: ״הוא היה מאוד עצוב ומבולבל אז הוא חתך לעצמו את האוזן.״
אמה: ״זה בטח עשה לו בעיות בשיווי המשקל.״

הבשלנית

מאסטר שף מחלחל עמוק פה.
כשסופי היתה אצל אריאל, אמה ואבא הכינו ארוחת ערב. הם הכינו יחד קציצות, רוטב, אורז וסלט. הנה שני משפטים של אמה ששמעתי נזרקים לחלל האויר:
״עכשיו רק נבשל כדי להעמיק את הטעם, נכון אבוש?״
וגם:
״זה קצת ככה ישחק על הטעמים, נכון פאפי?״
היא גם אמרה שאם היתה משתתפת במשימה בה צריך להאכיל מאכל שמזכיר את הילדות היא היתה מכינה ספגטי עם רוטב עגבניות וסלט חסה עם רוטב שיש בו מיץ תפוזים.

חולים וגדלים

בשבועיים האחרונים סופי היתה במיון של דנה, והיתה אמיצה, ופגשה ליצנים רפואיים, וסחבה חום במשך עשרה ימים, ובילתה המון בבית, והיתה לי יומולדת, ומקס הגיע לגיל 8 חודשים, הוציא שן ראשונה והתחיל לזחול.
היום הוא גילה את המטבח, ובעיקר את האוכל של לוקה, וניסה לחזור לשם שוב ושוב, כשפעם אחת הצליח לקחת חופן מהאוכל שלה ולשים אותו במים שלה. הכלבה היתה בהלם.
בכל מקרה, ביקשתי מאמה שתשגיח עליו בזמן שאני מבשלת, ושמתי אותו לזחול במסדרון רגע.
אני: ״הוא בסדר?״
אמה: ״הוא לא אוכל משהו רדיואקטיבי או משהו כזה.״

מקס. הוא בכל מקום.

ואת זה אמה ציירה

בליל יום ההולדת שלי, שהיה יום ארוך ובמהלכו כמעט נסענו שוב למיון כל הזמן ובסוף החלטנו באומץ להשאר בבית ולמדוד כל רבע שעה חום, סופי ואני צפינו במחשב, במיטה, במאסטר שף. היה לנו נורא כיף, ואמרתי לה שאני נורא שמחה שעשיתי אותה. אז היא אמרה: ״ואני נורא שמחה שפגשתי אותך.״

(ארוחת יומולדת מהממת אצל אופירה)

תמר

בדרך לגן הבנות קראו את השלט של קפה תמר, מה שגרם לי לשיר: ״גרה בשינקין, שותה בקפה תמר, רוצה לעשות גם סרט קצר... הי! זה יכול להיות שיר עלייך, את גרה בשינקין. אבל את לא רוצה לעשות סרט קצר.״
אמה: ״אבל זה יכול להיות שיר עלייך כי יש לך את האפליקציה!״

חברות

אני: ״ביום רביעי את הולכת לאמה לוי. נראה לי שסופי תעדיף להשאר. חוץ מזה אני אוהבת שרק את הולכת.״
אמה: ״נכון, כי ככה את נשארת עם חברה, ולא לבד.״

אחרי הביקור האחרון של סופי אצל אריאל, שאלתי אותה אם הן עדיין רבות.
סופי: ״אנחנו עדיין רבות, אבל אנחנו משלימות. כשהיא רבה איתי אני פשוט אומרת לה שאני אוהבת אותה, כמו שאני עושה לאמה. בדרך כלל זה עובד.״
וגם: ״אני ואריאל דיברנו על זה. הסברתי לה שזה בגלל שהיא בת יחידה אז היא תמיד רוצה שיעשו רק מה שהיא אומרת.״