שש

הבנות האהובות שלנו הגיעו לגיל שש. כל חודש יוני הזה העמוס כלל עד כה חמש מסיבות יומולדת ומסיבת סיום גן אחת (של סופי) בה שרה להקת הכלניות בפעם האחרונה (ניתאי, אמיר ורועי הדס האדירים) את שירי גן כלנית.
מסיבת יום ההולדת לחברים של הבנות היתה מדהימה במיוחד והתקיימה בעבודה של אמיר. הוא הראה לחמודות והחמודים את המתקנים שהוא עובד עליהם, ויקי באה ועשתה להם סדנת קצב קצרה ואז אמיר חשף את ההמצאה של הרגע האחרון, השוס של האירוע: הילדות צולמו על מסך ירוק והוקרנו על הקיר הסמוך כשהן שתולות בתוך שירים מ״לשבור את הקרח״. לא היה גבול לתדהמה, לשמחה ולהתלהבות והדבקות בהן שרו את השירים.
יום אחר כך סופי סיפרה לי שאחת האמהות בגן דיברה איתה: ״היא שאלה אותי בת כמה אני, ואמרתי לה, וזאת היתה הפעם הראשונה שאמרתי שאני בת שש! זה היה כל כך מוזר.״

עוגת לשבור את הקרח מאת טליוש

אגב, הרומן של סופי ואיתמר (שם עם כובע מלחים) ממשיך. הם אוהבים עד הגג. הוא הביא לה מתנות מקסימות: קנבאס לציור, צבעים ועוד. כשאמרתי לה שהמתנות נורא מוצלחות היא אמרה לי: ״אמא, איתמר מאוד קשור אלי.״ ואמא של החתן ליחששה שהוא אמר לה שהוא אוהב את סופי כי היא חכמה, כי היא כל כך מוכשרת וכי היא נורא יפה. אה, ושהכל התחיל כשבתחילת השנה היא שאלה אותו אם הוא רוצה להיות חבר שלה.

סופי ואיתי

יומולדת לילדי יוני בגן הדס, כולל הפעלת הטיסנים שהמצאתי