חופש פסח מאחורינו. אני הייתי בניו יורק לשבוע, ראיתי את חני ב׳קברט׳ בברודוויי וחזרתי לעוד שבוע חופש עם כל הילדים בארץ, וישר לתוך סדר פסח אצל אופירה. הבאתי לבנות המון מתנות, אבל האהובה מכולן היתה ללא ספק הספל של אליס בארץ הפלאות שכשמוזגים לתוכו מים חמים, החתול הצ׳שיירי נעלם ונותר ממנו רק חיוך.
מאז שחזרתי מקס אומר לי בעיקר: ׳חיבוקי אמא׳ ו׳אמא חמודי׳, אבל גם דברים כמו ׳טרקטור יפהפיה׳, ואמש הוא עבר לישון בחדר עם הבנות בשעה טובה, וסופי מיד הוסיפה את השם שלו לשלט של החדר.
בחופש היינו במערת הנטיפים (ואז באבו גוש לחומוס פלוס חמץ). היה מקסים, ואמה התלהבה נורא מזה שהמערה תמיד משתנה. קבענו שנחזור לשם בעוד עשר שנים.
הבנות קוראות לא מעט. סופי עמלה על איזה ספר על ילד בלש של גלילה רון פדר, ואמה, אחרי שסיימה את כל אייבי ובין, וקראה את נסיכת הגלידה המקסים, נמצאת באמצע של פוליאנה, ומאוד אוהבת את הספר. הבוקר מקס חזר סוף כל סוף לגן ולהן יש יום חופש אחרון. ֿ
אני: ״אני לוקחת את מקס לגן. זה נראה לי זמן מושלם עכשיו בשביל לקרוא פוליאנה.״
אמה: ״אבל אני לא מושלמת עכשיו בשביל לקרוא פוליאנה.״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה