אני: מאיפה הפלסטלינה הזאת? היא נורא רכה וריחנית.
סופי: אה, זאת ההמצאה של אמה. היא ערבבה פלסטלינה עם שלושה מסטיקים.
ואחד על מקס, כי הוא נהיה יותר ויותר מצחיק, שכתבתי בפייסבוק:
חמש בבוקר. בפינה הימנית: מקס שור הזועם. בפינה השמאלית: אמא הישנה. מקס מתעורר ובוכה אמא אמא. אמא אמא מדדה אליו ומחזירה אותו לישון. ככה עוד פעמייםבחמש וחצי הוא מחדש כוחות, אוחז בסורגי הזירה ובוכה: רוצה לצאת! רוצה לצאת! אמא אמא מסרבת בנימוס. מקס הזועם בוכה: מה קרה? מה קרה? השניים מתחילים להיאבק. אמא אמא מרתקת אותו פעם אחר פעם, והוא מצליח להשתחרר, לקום ולקרוא: אמא חיבוקי, מה קרה למקסי, רוצה לצאת. לבסוף, כשהוא שוכב מותש, הוא שולף את האסים: ״כואב! כואב!״ ואז את הג׳וקר: ״אין לךָ אמא! אין לךָ אמא!״
 |
| בכיתות א׳ לומדים על לאה גולדברג. אמה החליטה לעשות פורטרט שלה. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה