רק החמורים על הפיג׳מה שלי

מקס עלה על טעות היסטורית בספר שמוליקיפוד. סיפרתי לו אותו, איך ש״גדי חלה ושכב במיטה ואמר לעצמו: כמה עצוב לי, אין לי עם מי לשחק, רק החמורים על הפיג׳מה שלי״ וכל זה, ואז העברנו עמוד והוא שאל: איפה החמורים? לאן הם נעלמו? ובכן, אחרי העמוד הראשון, גם החמורים נוטשים את גדי ולא מופיעים יותר כל הספר!

חוץ מזה, הילד עבר גמילה מחיתולים בפסח. שמחה רבה שמחה רבה. הוא עשה את זה בהצלחה רבה וכתבתי לו ספר שתמך בתהליך והפך בינתיים להצלחה גדולה בבית וגם בגן שלו. אורלי ביקשה שאני אייצר גם לה עותק, ולפי הדיווחים הוא נמצא בשימוש שעות נוספות.

פה הבנות קוראות את הסיפור, גיבור על חיתולים. את האיורים לא רואים טוב. בהמשך אני מקווה שנפיק סרטון יותר נורמלי.

וזה השיר ׳איך זורח הירח׳ שסופי הלחינה ואמה התאימה ללחן שלו טקסט:

כשביקרנו את סבתא ריטה בטבריה והיה הכי כיף בעולם

כשמקס התקשר לשנות התשעים

כשמקס ויולי דיברו על הסיר בקיבוץ

כשמקס אהב תות

כשבזבזנו את כל המים במענית

כשתום איינשטיין היה בן 17 ואמה ציירה לו ציור

וגם סופי

כשבולי התארחה באמבטיה

כשנסענו ליער ליד ירושלים

וחזרנו הביתה בשלום