הולכת עם סופי ומקס ברחוב, מזהה מרחוק מכולת שהציבו בכניסה שלה בובות קטנות למכירה כדי למשוך קהל. אומרת לסופי: שיט, יש פה פתיון ילדים.
מתקרבים, מקס שועט לתוך החנות וקורא: וואו! תראו את הפתיון ילדים המדהים הזה! זה פתיון ילדים! לא, אמא. אי אפשר ללכת עכשיו. צריך להסתכל על הפתיון ילדים!
 |
| והנה סופי וקערת הסלט, פעם בארבע שנים. 2008, 2012, 2016 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה