סופשבוע עמוס

מאיה וינברג, יקירתנו, התחתנה בשישי אחר הצהרים עם דורון, יקירנו, והיה מאוד כיפי ומרגש. סופי רקדה והשתוללה, ואמה היתה דבוקה לנעליים של עמית, אשתו של אבא של דורון כל האירוע.
באיזשהו שלב סופי התחילה לפלרט עם ג'יפסי, חברה של מאיה, שפלירטטה איתה בחזרה. סופי התאהבה בה קשות, ואחרי שאותה ג'יפסי הלכה לעשן עם החבר שלה, עקבתי אחרי סופי שחצתה את כל החצר הענקית והלכה ישר אליה. לא היתה ברירה. היא ישבה בידיים שלה עד שהלכנו הביתה. הקראש הראשון מאחורינו.

בלילה, בין 4 ל-6 בבוקר, הייתי עם סופי בחדר כי היה לה קשה לישון. ברקע פתאום אמה דיברה בין חלום לחלום או משהו. זה מה שהיא אמרה: " ורוד! כל הכבוד! אמה מאוד אוהבת ורוד!".

אלעד וירדן הביאו לבנות מתנה שיושבת עליהן בול - משחק שצריך להתאים בו בין החיות לתינוקות שלהן. (או במילים של סופי: הנה אמא שלך, חמודי שלי.) שיחקנו בזה. בחרנו באחת האמהות ואז התאמנו לה תינוקות.
שאלתי את אמה את איזו אמא נבחר עכשיו. "את זאתי!" היא הצביעה עלי, וחיבקה אותי.

הבוקר הבנות עשו לראשונה פיפי בסיר. בשביל התוצאה המרטיטה הזאת הן ישבו עליו במשך כמעט 40 דקות, וצפו בדורה ודייגו. היסטוריה.

ארוחת ערב.
אמה: מגרד לי, מגרד לי.
אני: מה מגרד?
אמה: עקיצה במצח.
אני: מי עקץ אותך במצח?
אמה: יתושים.
אני: מה אמרת להם?
אמה: נו נו נו יתושים.
אני: ומה הם אמרו לך?
אמה: דנדולים דנדולים! דנדולים!
אמיר הצטרף לדיון ושאל מה זה דנדולים. הסברתי לו שזאת אחת המילים שאמה המציאה. הא שאל איזו עוד מילה היא המציאה, והיא מיד אמרה: שופנד! שופנד!