אמה דפדפה בספר שהיא לא ממש מכירה, בשם 'הדיסה המתוקה'.
"אה! אני יודעת! הדיסה המתוקה! כשהייתי קטנה אהבתי מאוד את הסיפור הזה! ידעתי לקרוא את זה בידיים הקטנות שלי!"
וסופי, באותו הזמן, שוטטה בסלון בתוך איזה סיפור דמיוני. וניגשה אלי: "אמא! היער הגדול מפחיד!"
אני: "אז תגידי לו שאת אמיצה."
סופי: (פונה ממני ומכריזה אל היער) "אני אמיצה! וטובת-טובת לב!"
"אה! אני יודעת! הדיסה המתוקה! כשהייתי קטנה אהבתי מאוד את הסיפור הזה! ידעתי לקרוא את זה בידיים הקטנות שלי!"
וסופי, באותו הזמן, שוטטה בסלון בתוך איזה סיפור דמיוני. וניגשה אלי: "אמא! היער הגדול מפחיד!"
אני: "אז תגידי לו שאת אמיצה."
סופי: (פונה ממני ומכריזה אל היער) "אני אמיצה! וטובת-טובת לב!"
אני לא יודעת על מה להגיב קודם כל פוסט גאוני מקסים ומצחיק מהשני! אבל הטובת-טובת לב שבר אותי... (: (:
השבמחק