אמה לא מתה על חרקים והיום כשהלכנו לככר ביאליק היא הודיעה לי ש"כל המדרכות בישראל מלאות בנמלים!" מיד אחר כך היא פצחה בשירת "כל הארץ נמלים נמלים" שסופי הצטרפה אליה במקהלה, ואפילו הוסיפה סיום משלה: "חג היום לנמאל." (שזאת ישראל של הנמלים, כאילו דה.)
אם ברמשים עסקינן, כשהיא ישבה בשירותים, אמה אמרה לי: "שמעת איך הפיפי התפתל מתוך הטוסיק שלי? כמו נחש!" ואחר כך, באמבטיה, היא היתה רוחנית מאוד. שיחקה בבובות וקראה בקול: "יש רוחות בשמיים! רוחות של שמחה והגיון ואושר! אני נוגעת בענן שמוציא גשם, והצטמאות ואושר ואור ואהבה!"
אה, וכשסבתא מורי הזכירה לה את הספר שהיא כתבה להן ליום הולדת שנה, שמספר את סיפור הלידה שלהן, המבקרת אמרה ש"זה קצת שעמם אותי שזה כל הזמן סבתא-סבתא-סבתא, במקום עלינו."
אם ברמשים עסקינן, כשהיא ישבה בשירותים, אמה אמרה לי: "שמעת איך הפיפי התפתל מתוך הטוסיק שלי? כמו נחש!" ואחר כך, באמבטיה, היא היתה רוחנית מאוד. שיחקה בבובות וקראה בקול: "יש רוחות בשמיים! רוחות של שמחה והגיון ואושר! אני נוגעת בענן שמוציא גשם, והצטמאות ואושר ואור ואהבה!"
אה, וכשסבתא מורי הזכירה לה את הספר שהיא כתבה להן ליום הולדת שנה, שמספר את סיפור הלידה שלהן, המבקרת אמרה ש"זה קצת שעמם אותי שזה כל הזמן סבתא-סבתא-סבתא, במקום עלינו."
נמאל!
השבמחק