אמה וסופי הגיעו לגיל 4 ועל כך מגיע להן לא מעט. בתוכנית האומנותית להמשך השבוע מתוכננות מסיבת גן ומסיבת חצר, אבל הרגשנו צורך גם לציין את האירוע ביום עצמו. בבוקר התעוררנו לפניהן ונכנסנו לחדר שלהן במחרוזת שירי יומולדת עם היוקללה, עד שהן התעוררו. הן קמו, עצמנו להן את העיניים והובלנו אותן לסלון, שם כיסינו את השולחן במפה והנחנו עליו את בית הבובות החדש שהרכבנו עבורן עד אמצע הלילה, ושתי שמלות חדשות שהן לבשו מיד והיו מאושרות עד הגג. אחרי הגן צעדנו לתחתית, שם חיכו להן טליה, סמדר ועוד מלצריות עם בלונים ואיחולים. סבא ודליה גם הגיעו והביאו להן שתי בובות ממש שוות ומושקעות, כמו של פעם, שלבושות ככלות.
בדרך לתחתית פגשנו את רותי ממיומנה שאמורה ללדת בעוד חודש. כשהיא הלכה הסברתי שרותי לא רוקדת עכשיו כי היא בהריון. ואמה, בתפקיד הילד בבגדי המלך החדשים, אמרה: "נכון, כי רק לרזים מותר להיות על הבמה."
 |
| יצרו לב עם הגוף, ממש כמו ביום שנולדו |
 |
| יש גם סקצ'בוקים חדשים |
מזל טוווווווב!! יש לנו ברכה עבודת סוסו בדרך בדואר. הוא גם ביקש לוודא שכשהוא יגיע בקיץ, נטעלי תוציא את לוקה לחצר ורק אחרי שהיא תפסיק לנבוח היא תחזור פנימה, אבל תשב בצד. הילד מתכונן...
השבמחקמדהים. איזה זיכרון. ואיזו טראומה.
השבמחק