לאבא שלי יש סולם

היום היה מופע הסיום המפואר של חוג המחול. הבנות רקדו ריקוד לשיר 'מקהלה עליזה' וגם יתר בנות המחול, הגדולות יותר, הדגימו ביצועים. הבנות נהנו מאוד, וגם סבתא, ברייני ואמיר באו לראות. אמיר חזר לעבודה ואנחנו הלכנו משם, מרוצות ונרגשות, עם ברייני, הביתה.
הכנתי להן ארוחת ערב בצ'יק צ'ק. חביתה, אפונה, סלט וחומוס.
ברייני: "אמא מבשלת ממש מצויין, נכון?"
אמה: "אבל את יודעת מי ממש מבשל הכי מצויין בבית שלנו? אבא."
אני: "זה נכון."
אמה: "והוא גם הכי מצחיק. והוא גם קצת חכם."
ברייני: "הוא מאוד חכם."
אמה: " לא מאוד, ככה ככה."
אני: "הוא אחד האנשים הכי חכמים שפגשתי בחיים שלי."
אמה: "לא. הוא ככה ככה. אולי כשהוא יחזור אז נבדוק את זה."
אני: "איך נבדוק?"
סופי: "פשוט נקשיב לו. לחכמות שלו." (chachamoot)

לפני ההופעה עם נטעלי, המורה המקסימה שלהן

ואני רוצה לפנות פה רגע לילדה מתוקה במיוחד בשם שירה שהיה לנו המזל לפגוש היום, ומסתבר שהיא קוראת את הבלוג הזה ויודעת הכל על הבנות - שירה, היה לכולנו מאוד מרגש לפגוש אותך. אולי בפעם הבאה כולנו נתרגש ונתבייש פחות!