הסבר

אמה פותחת סיפור מחורז: "בבית קטן בחורשת העצים גרים כמובן אנשים לא גדולים."
כמובן.

אחר כך היא הכתיבה לי סיפור ארוך על ילדה בשם הסבר:
"הסבר היתה ילדה מטיילת בחצר. ידעו כל הילדים שזו ילדה של האמא ואבא הטובים. היא היתה מאוד מתוקה. בגודל כזה בערך. (מרימה אצבע.) היא היתה בגיל תשע והיתה הולכת לבית הספר כל יום אחר הצהריים, אבל יום יום היא נאבדה. יום אחד הנעליים שלה נאבדו בחצר והיא הלכה בלי נעליים. אמא אמרה: אני אמצא אותן מחר, אבל ההסבר נמשך ונמשך כי הסבר נעלמה בחצר. ילד אחד שאב אותה עם אבן קסמים. הילד לקח אותה הביתה כי הוא רצה שאמא ואבא שלה יראו אותה בהפתעה. והם באו לקחת אותה הביתה ופתאום הסבר ראתה את מה שראו הילדים: עז! והופה, חיש קל העז נפלה ונשאבה לביוב. הסבר טיילה אל אמא ואבא ועברה את הכביש בזהירות. בביוב שמחה גדולה כי אורחים באו, אבל מיד הוציאו את העז והחזירו אותה לחבורה שלה בדיר. הסבר הלכה אל הגן ואמרה: מישהו שאב אותי הביתה! מה מוזר! איך ילד כזה קטן יכול לשאוב ילדה כל כך קטנה? הסבר היתה המומה. היא עשתה: הא! זה לא יכול להיות! בעיקר בגלל שזה קצת דרמטי אבל לא כל כך, ואני לא רוצה לדעת שכולם מלפלפים אותי כמו מלפלפונים כי אני אלופה כל הזמן. כל הסיפור נגמר."

לאחרונה הן נהנות לשחק במשחק בו הן גוערות בפקחים שמשאירים לנו דוחות.
סופי: "הוא טיפש ברמות היסטוריות!"
אני: "מי?"
סופי: "הפקח במשחק שלנו. כי אנחנו לא אוהבים שהוא עושה לנו קנס כל הזמן. אוי, אני רואה פה תמונה שהוא קפץ על האוטו כדי לשים לנו קנס. הפקח הזה חושב שהוא פיה. אני אשים את התמונה שלו בבלוג. הפקח הזה לא נעים. אני אשים אותו בפח בסוף."

סופי סיפרה לי על העץ הנדיב. היא אמרה שהיא אוהבת את הספר, אבל שזה סיפור עצוב.
אני: "למה עצוב?"
סופי: "כי בסוף כבר לא נשאר מהעץ והוא בא ויושב עליו, וחברים לא צריכים לשבת על חברים."