על החיים ועל המוות

הבנות מתעסקות הרבה במוות, בחיים ובסבא פיסקה. הן אמרו היום שכל הזמן נולדים ומתים בעולם, כמו שקרה עם מקס ועם סבא, ואמה אמרה שכשהיא חושבת על סבא פיסקה היא עצובה. אחר כך היא אמרה שבעצם היא לא מרגישה שסבא מת בכלל כי כשהיא רואה את דוידי היא נזכרת בסבא. אחר כך הן קראו לסבא ראובן 'סבא שלא מת', ווידאו שהוא הרבה יותר צעיר מסבא פיסקה וגם מדוידי. אמה ציירה את סבא, ואז שתי נקודות סגולות, ומתחה ביניהן קו. "פה זה כשסבא נולד, וזה כשהוא מת, אבל זה קו קצר כי זה דף קטן." עוד שתי נקודות הוקדשו לסבתא מורי: "זה כשסבתא נולדה, וזה כשהיא הפכה להיות סבתא כי אנחנו נולדנו." לבסוף הגיעו שתי נקודות קרובות עם קו מחבר קצר. "זה כשאנחנו נולדנו, ועכשיו שאנחנו בנות חמש." למקס היא לא הרגישה צורך לצייר קו כי הוא רק בן כמה שבועות.
גם סופי הצמחונית ציירה משהו שקשור לנושא בעקיפין:
"הפרה שמחה כי הצייד מת. פעם בהודו הפרות היו קדושות אבל היום אוכלים אותן לצערנו הרב."