וורהול

אמוש החמודה היתה צריכה לעבור בדיקת MRI בהרדמה, אז אני ואבא אמיר (אותו היא מכנה כבר כמה זמן 'פאפי') נסענו איתה לאסותא, וסופי ומקס הלכו לסבתא מורי. סופי היתה מאוד מודאגת מכך שלא תראה את אמה כל היום.
סופי: "אני מאוד אתגעגע אליך, אמה. גם את תתגעגעי אלי?ֿֿ"
אמה: "למה? את תמיד בלב שלי."

 היום ראינו תערוכה של אנדי וורהול ובסקיאט ועוד כל מיני תערוכות במוזיאון ת"א. היה נורא יפה. בדרך הביתה סופי ראתה שתי ילדות דתיות יושבות על סורגים של חלון הבית שלהן, משלשלות רגליה ואוחזות בתינוק קטן. היא נורא נבהלה ואמרה שאם לא היו שם סורגים היה צריך לקרוא למשטרה וללכת להגיד לאמא שלהן.
סופי: "אם יהיו לי ילדים אני לא אתן להם לעשות את זה!"
אני: "את לא חושבת שיהיו לך ילדים?"
סופי: "אני לא יודעת."
אמה: "אני יודעת שיהיו לי ילדים כי אני נורא רוצה בעל. וצירים."

בתערוכה המהממת של אבנר כץ. 

וככה הספר או-לה-לה מוציא קשרים לסופי המגובסת