בדרך לקיבוץ הבנות נקרעו מצחוק. זה היה אחרי שסופי כמעט נרדמה ואבא אמירי ניסה להעיר אותה בקריאות סוווופי! נמרצות. היא עצמה את העיניים בכל הכח וצעקה לו בחזרה: אתה לא קורא לי!!! אסור לקרוא לי!!!
.JPG)
וכשקמנו בבוקר שבת בשבע וחצי בבוקר ויצאנו אל הסלון של רינתי, לא היה אף אחד ער. הבנות פצחו בשרשרת ארוכה של חקירות: "איפה אנחנו? מה זה המקום הזה? של מי הבית הזה? איפה רינתי ולני???"
.JPG)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה