סערה

מזג אויר קרבי תקף אותנו אחרי קיץ אינסופי. במיומנה ביטלו את ההצגות האחרונות של מומנטיטו כי הגג של בית מיומנה התחיל פשוט להתקלף והתעופף לו, ובמשרד של רועי ירדו גשמים וברד מהצהריים. אני והבנות דיברנו על מזג האויר כאילו היינו בריטיים, למדנו לצחוק מהרעם, כי הוא חבר וחמודי, ולהרגיע את לוקה שפוחדת ממנו, כי אנחנו אמיצות.
אני: "אתן יודעות מה זה סערה?"
שתיהן: "כן!"
אני: "מה זה?"
אמה: "זה השערה על הראש שלי."
אני: "לא שיערות, סערה."
אמה: "נכון! שיש גשם, והרוח מעיפה את השערה על הראש לי!"
לא מתווכחת עם זה, מה אני יודעת, אולי משם בא מקור המילה.