שתי אופנות חדשות נחתו אצלנו השבוע.
בראשונה קוראים קריאות קורעות לב של סרט טורקי: "אמא שלי, אל תלכי!!! אני רוצה את אמא שלי!!!" (וזה בכלל לא משנה אם אמיר מוציא אחת מהן מהאוטו, מרדים אותן או שפשוט הלכתי לשניה מהחדר לסלון.)
בתופעה מספר שתיים, מעט מדאיגה ומעט מזכירה את אורה הכפולה, כשפונים אל סופי אנשים שהיא לא מכירה ושואלים איך קוראים לה, הי אומרת: "אמה!" ומחייכת חיוך זדוני.
בראשונה קוראים קריאות קורעות לב של סרט טורקי: "אמא שלי, אל תלכי!!! אני רוצה את אמא שלי!!!" (וזה בכלל לא משנה אם אמיר מוציא אחת מהן מהאוטו, מרדים אותן או שפשוט הלכתי לשניה מהחדר לסלון.)
בתופעה מספר שתיים, מעט מדאיגה ומעט מזכירה את אורה הכפולה, כשפונים אל סופי אנשים שהיא לא מכירה ושואלים איך קוראים לה, הי אומרת: "אמה!" ומחייכת חיוך זדוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה