מיץ גזר

אמה: "אני רוצה משהו לאכול."
אני: "עוד חצי שעה."
אמה: "עוד חצי שניה?" (ועפה על עצמה בצחוקים.)

וברגעים אלה:

סופי: "יש לי קקי. תחכו לי עם הבלוג!!!"
אמה: "חחח. חמודה."
אני: "נחכה לך, אל תדאגי."
אמה: "תראי! לוקה דהרה לפה. גם אני רוצה לדהור."
אני: "יאללה, תדהרי."
(דוהרת.)
אני: "דהרי נא, מנדרינה."
סופי (מהשירותים): "דהרי נא, מרגרינה!"
אמה: "חחח. היא קראה לי מרגרינה..."

חוץ מזה הן הגשימו חלום וטעמו מיץ גזר משוק הכרמל. (זה חלום צעיר, בן יומיים, ועדיין חלום.)