הבנות הלכו ללון אצל סבתא מורי ואני ואמיר יצאנו לאכול במסעדה. נהנינו מאוד, קמנו מאוחר, ביקיצה טבעית, (8 בבוקר. בימינו זה נחשב מאוחר.) ואז קיבלנו אסמס מסבתא שסופי התעוררה בשעה 4 בבוקר, וסירבה לחזור לישון. אבוי ואבוי. הבנות גם ככה נרדמו שם רק לקראת 11 בלילה, וסבתא לא נרדמה עד 2 בלילה, אז השלוש היו תשושות לגמרי עד שהגענו לאכול יחד חמין מקרוני. סבתא מורי סיפרה שכשהן נרדמו סופי כל הזמן חיבקה ונישקה את אמה, ואמה סילסלה את התלתלים של סופי סביב האצבעות שלה.
ברגע מסויים סופי החליטה שבמקום על המיטה היא תישן על המזרון, לקחה כרית ויצאה לפעולה. אמה לא נשארה על המיטה לבד, ואמרה משהו כמו: "שימו לב, גם אני מתכוונת להצטרף לחגיגה."
מזג האויר מאוד סוער, ובערב הלך פה נשף תחפושות-נסיכות מאוד רציני. הן החליפו תחפושות, התקשטו, שמתי מוזיקה והן רקדו.
אחר כך הן עברו לשחק בחדר, ותפסתי חתיכה מזה. זה קצת הפוך, אבל מילא.
והנה חלקיק מארוחת הערב:
ברגע מסויים סופי החליטה שבמקום על המיטה היא תישן על המזרון, לקחה כרית ויצאה לפעולה. אמה לא נשארה על המיטה לבד, ואמרה משהו כמו: "שימו לב, גם אני מתכוונת להצטרף לחגיגה."
מזג האויר מאוד סוער, ובערב הלך פה נשף תחפושות-נסיכות מאוד רציני. הן החליפו תחפושות, התקשטו, שמתי מוזיקה והן רקדו.
אחר כך הן עברו לשחק בחדר, ותפסתי חתיכה מזה. זה קצת הפוך, אבל מילא.
והנה חלקיק מארוחת הערב:
סוסו (בחיוך חולמני): "אמה וסופי הן חמודות. רוצה לראות עוד סרטון שלהן?"
השבמחק