בית תאומים

סופי שיחקה בשתי ברביות. אחת היתה בילבי והשניה המורה המעצבנת שמנסה לקחת אותה כל הזמן לבית היתומים. או במקרה שלפנינו: "אני לא רוצה לבוא לבית תאומים שלך וזהו!"
אני: "זה בית יתומים, לא בית תאומים."
סופי: "עכשיו זה בית תאומים ויש שם המון תאומים!"

אחר כך אמה סיפרה שבחנוכה לאלוהים לא היה אור אז הוא מילא את כד השמן.
אני: "מי זה אלוהים? איך הוא נראה?"
סופי: "יש לו כובע. הלכנו אליו פעם אחרי הגן ואז חזרנו לגן. ואצל האלוהים הזה צריך להיות בשקט."
אמה: "הוא היה עם תלתלים."
סופי:  "הוא לא היה חלק כמו נעמי. הוא היה מתולתל כמו אנחנו."
אני: "רגע, אתן מדברות על הפעם ההיא שהלכתם לבית כנסת? ותקעו בשופר?"
אמה: "כן. סיפרו לנו על אלוהים בבית כנסת. ושאלוהים מתפלל כל הזמן."