כשהגעתי לגן אמה הדגימה לי איך היא הולכת 'בצעדים בטוחים'. זה היה בהקשר לכך שיש לה נטייה לשקוע בחלומות ברחוב ואז ליפול ולהמרח על הרצפה. הייתי גאה בה. הלכנו לביקור אצל גלי, עברנו בשוק בצלאל כדי לקנות שמלות לקראת הנסיעה מחר לירושלים, לכבוד בר המצווה של תומי, וחזרנו הביתה. ממש לפני הבניין שלנו פתאום סופי רצה ונפלה על הרצפה. אמה אמרה: "זה יצא מהגוף שלי ונכנס לגוף של סופי, שהיא נופלת, וכאלה, ואני לקחתי את כל הביטחון ממנה!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה