היוש אשכול גנים

שנה חדשה נפתחה הבוקר, והבנות נכנסו לראשונה יחד בשערי האשכול. שמנו שלושתנו רגל ימין בשער, ואז התפצלנו. סופי הלכה עם אמיר, אמה איתי. אחרי איזה חצי שעה הלכנו ובאנו לקחת אותן אחרי 11. נראה שלסופי היה קצת יותר קל, ואמה אמרה לי שכשלא היה לה עם מי לשחק היא התגעגעה אלי. שלושתנו היינו מחוקות מכל ההתרגשויות, והן נרדמו בשבע. מחר יום חדש.

הן רוחצות כלים באדיקות אחרי כל ארוחה עכשיו, וממש טובות גם בדברים עדינים ושבירים, טפו טפו וכו'.
אמה הצחיקה אותי בשני דברים:

היא שלחה אותי מאוד בנימוס ובאדיבות לחפש לה משהו בחדר ואפילו אמרה לי תודה, ואז כשהלכתי היא צעקה אחרי: "ואל תחזרי לפה עד שאת מוצאת את זה!"

והיום הן סיפרו לי על משחקים שהיו בגן תניה.
אמה: "פעם שיחקנו בתופסת עכברים."
סופי: "נכון, זה המשחק הזה שעוצמים עיניים ומנסים לתפוס מישהו!"
אמה: "לא, זה פרה חיוורת!"