שקרים

לפני השינה היום הבנות היו פטפטניות במיוחד. הן לא הפסיקו לספר לי סיפורים ולהתווכח. הן דיברו על בנים (אמה: "יהלי הוא נורא מתוק. הוא כל הזמן צוחק. לירון מצחיקה אותו. היא ממש הליצנית שלו. לא דיברתי איתו, אבל פעם הוא פתח לי את השער כשחזרתי מפגישת פיפי! דיברתי רק עם עידו פעם אחת על מוצרי חלב.") ועל שקרים.
סופי: "פעם אחת היינו בחצר ודיברנו על שקרים, ואז ראינו דבורה,"
אמה: "זה היה דבור."
סופי: "ואני אמרתי אמאל'ה, ואמה אמרה לגלי שאני משקרת, אבל אני לא שיקרתי!!! אני לא נגעתי בה או הכאבתי לה בכנף, רק אמרתי אמאל'ה, וזה מאוד העליב אותי, אמה!"
אמה: "ואז סופי אמרה לי שאני משקרת וזה היה לי מאוד לא נעים."
סופי: "אבל אני אמרתי רק כי היא אמרה לי קודם."

הן יישרו את ההדורים, ביקשתי שלא יעליבו אחת את השניה יותר, ואז הן נזכרו במשחק שהן שיחקו פעם, מזמן, עם תניה.
סופי: "את זוכרת ששיחקנו ואת היית מרילה ואני הייתי אן?"
אמה: "סופי, זה שקר גמור. אני הייתי דיאנה ואת היית אן."

והיום בזמן שהן שיחקו במסעדה והכינו לי פירה גזר וחלב בטעם בננה, סופי הבדרנית אמרה פתאום: "יש פה ריח של פיל! מה עושה פיל במסעדה שלנו?!"