חושבנית

היה היום אירוע סיום הגן של הבנות, בים. הבנות קיבלו מדליות, ברכות ועפיפונים. כשאמרו את השם של אמה היא ביקשה שלא ימחאו לה כפיים וארק אז הסכימה לקום ולקבל את המדליה. הטסנו את העפיפונים והיה מאוד מקסים ומרגש. אחר כך, בארוחת ערב אצל סבתא מורי, שאלתי אותה על זה.
אני: "למה לא רצית שימחאו לך כפיים?"
אמה: "כי פשוט לא צריך למחוא כפיים כי אני לא כזאת מיוחדת."
אני: "בטח שאת מיוחדת. את הכי מיוחדת!"
אמה: "הראש שלי כל הזמן מלא במחשבות. די כבר מחשבות! אני ילדה חשבנית."