אמה שיחקה בקלפים של רביעיות פיות. כשהיא מצאה את הרביעייה הראשונה היא רקדה ריקוד ניצחון נרגש, השתטחה על הספה, שמה יד על הפנים כלא מאמינה וקראה: "איזה ניצחון היסטורי!"
כשבישלנו היא אמרה לי: "בואי נשחק שאני מיכל אנסקי, את עומר מילר וסופי התינוקת שלנו?"
כשמשהו לא מצא חן בעיניה בתפריט שהיא יצרה ועזרתי לה לכתוב בו את שמות המאכלים, היא צעקה עלי שהוא מיותר, מכוער מאוד והשחילה אפילו "לעזאזל" ו"קיבינימט" אחד.
ולסיום, כששכבנו על המיטה וראינו יחד 'פרוייקט מסלול', היא אמרה פתאום: "יש פה ריח של נקניקיות! אה, לא, זה רק אני הפלצתי."
כשבישלנו היא אמרה לי: "בואי נשחק שאני מיכל אנסקי, את עומר מילר וסופי התינוקת שלנו?"
כשמשהו לא מצא חן בעיניה בתפריט שהיא יצרה ועזרתי לה לכתוב בו את שמות המאכלים, היא צעקה עלי שהוא מיותר, מכוער מאוד והשחילה אפילו "לעזאזל" ו"קיבינימט" אחד.
ולסיום, כששכבנו על המיטה וראינו יחד 'פרוייקט מסלול', היא אמרה פתאום: "יש פה ריח של נקניקיות! אה, לא, זה רק אני הפלצתי."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה