לארוחת ארבע, שהיתה לא מאורגנת ובתוך בישולים לקראת ארוחת ערב יום כיפור אצל סבתא מורי, אילתרנו. אמה אכלה אגס, וסופי חצי קופסת קוטג'.
אמה: "מממ... שנים לא אכלתי אגס!"
סופי: "אמא, את יודעת שטעמתי קשקבל וזה היה טעים לי נורא!"
אני: "באמת? טוב, את בכלל נורא אוהבת גבינות."
סופי: "נכון. אני גבינתית."
בדרך חזרה מסבתא, במעלה המדרגות, סופי פגשה ג'וק מתרוצץ והתחילה לצווח ולבכות. דיברנו על זה אחר כך.
אני: "אין מה לפחד מג'וק קטן."
אמה: "נכון. הוא אמר: אוי לא! ילדה! אני הולך מכאן!"
אני: "והוא בטח נבהל כשהוא ראה אותה צורחת."
אמה: "הוא חושב שכל הילדות הן פראיות."
אמה: "מממ... שנים לא אכלתי אגס!"
סופי: "אמא, את יודעת שטעמתי קשקבל וזה היה טעים לי נורא!"
אני: "באמת? טוב, את בכלל נורא אוהבת גבינות."
סופי: "נכון. אני גבינתית."
![]() |
תפוזים ואשכולית ממולאים בג'לי. הו, כן. |
![]() |
הקיבוץ בכיפור |
בדרך חזרה מסבתא, במעלה המדרגות, סופי פגשה ג'וק מתרוצץ והתחילה לצווח ולבכות. דיברנו על זה אחר כך.
אני: "אין מה לפחד מג'וק קטן."
אמה: "נכון. הוא אמר: אוי לא! ילדה! אני הולך מכאן!"
אני: "והוא בטח נבהל כשהוא ראה אותה צורחת."
אמה: "הוא חושב שכל הילדות הן פראיות."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה