דמקה

סופי קורעת אותנו בדמקה. זה התחביב החדש שלה, לקרוע אותנו. אחרי הפצרות רבות, סבא ראובן הגיע לשחק מולה. היא ניצחה. לפני שהוא הלך, אמה אמרה לו: ״אולי בפעם הבא תשחקו עם ויתורים.״
סבא: ״מה פתאום. אני לא צריך לוותר לה, היא מצויינת.״
אמה: ״לא, התכוונתי שסופי תוותר לך.״

מקס הרגיש לא טוב והוא ישב עלי וצפה בטלטאביז. אמה ישבה לידינו וסידרה ניירות בקלסר שלה כשקרה משהו בעלילה, ואני אמרתי: ״אוי, לא.״
אמה: ״את כאילו חולקת את הדרמה עם מקס, נכון אמא?״

והיו כמה ימי הולדת החודש שזכו לציורים שווים מאמה: