היום אני וחני לקחנו את הבנות מהגן, ואז הן עשו לה הצגה של זהבה ושלושת הדובים לפני שהיא הלכה. אמה היתה זהבה והדוב הקטן, וסופי היתה אמא ואבא דוב. היא חיכתה נורא בסבלנות עד שאמה תסיים לספר ותגיע כבר לחלק בהשתתפות ההורים הדובים, אבל אמה פסחה על זה פשוט, וזהבה והדובון ויתרו על ההתערבות ההורית, ופתרו הכל בין שניהם. סופי לא נשארה חייבת.
"אבל לא סיפרת את החלק שהדובים חוזרים הביתה! זה החלק שאני הכי אוהבת, את יודעת, אמה?"
והעוול, כמובן, תוקן מיד.
בימים האחרונים אני מספרת לבנות סיפור ויוצאת מהחדר והן די נרדמות בעצמן. ביומיים האחרונים אמה עוד קראה לאמיר פעם אחת, שישיר את הלהיט 'כי אותה אני ממש ממש אוהב'.
כך היה גם היום. סיפרתי את 'סינדרלה', יצאתי, אמה קראה לעצמה ספרים במיטה, ואז התחילה לקרוא לאמיר. אחרי כמה פעמים הוא נכנס לחדר.
"אבא, אבא, אני לא מוצאת את הבובה שלי. היא היתה פה. אני חיפשתי אותה בכל מקום במיטה שלי ולא מצאתי אותה!"
(אמיר מצא את הבובה.)
"בהתחלה רציתי שתשיר לי שיר, אבל אז לוקה באה במקום אתה."
הוא שר בכל זאת.
"אבל לא סיפרת את החלק שהדובים חוזרים הביתה! זה החלק שאני הכי אוהבת, את יודעת, אמה?"
והעוול, כמובן, תוקן מיד.
בימים האחרונים אני מספרת לבנות סיפור ויוצאת מהחדר והן די נרדמות בעצמן. ביומיים האחרונים אמה עוד קראה לאמיר פעם אחת, שישיר את הלהיט 'כי אותה אני ממש ממש אוהב'.
כך היה גם היום. סיפרתי את 'סינדרלה', יצאתי, אמה קראה לעצמה ספרים במיטה, ואז התחילה לקרוא לאמיר. אחרי כמה פעמים הוא נכנס לחדר.
"אבא, אבא, אני לא מוצאת את הבובה שלי. היא היתה פה. אני חיפשתי אותה בכל מקום במיטה שלי ולא מצאתי אותה!"
(אמיר מצא את הבובה.)
"בהתחלה רציתי שתשיר לי שיר, אבל אז לוקה באה במקום אתה."
הוא שר בכל זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה