בדרך לגן פגשנו את יואבי המכונה פטר (ואת אמא שלו הדר), והוא היה אנרגטי, כראוי לילד בן שלוש. הבנות, מאידך, הביאו דחליל ואריה מהבית, והיו עסוקות בהם מאוד.
פטר: "את רוצה לרוץ?"
אמה: "לא, אני לא רוצה לרוץ. זה מעייף אותי."
סופי: "דחלילקי לא מעוניין לרוץ. זה מעייף אותו מאוד."
כחמש שניות אחר כך -
"רק לפעמים הוא רוצה לרוץ."
ושתי שניות אחרי זה היא כבר רצה בזריזות והיתה הראשונה ליד שער הגן.
פטר: "את רוצה לרוץ?"
אמה: "לא, אני לא רוצה לרוץ. זה מעייף אותי."
סופי: "דחלילקי לא מעוניין לרוץ. זה מעייף אותו מאוד."
כחמש שניות אחר כך -
"רק לפעמים הוא רוצה לרוץ."
ושתי שניות אחרי זה היא כבר רצה בזריזות והיתה הראשונה ליד שער הגן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה