בוקר טראגי

אמה סיפרה סיפור ואז נעתרה לבוא לחבק את אבאמירי. כשהיא חזרה היא גילתה שמשהו השתנה.
אמה: "הספר נסגר! אוי ואבוי לי!"
אמיר: (צוחק) "אוי ואבוי לך..."
אמה: (רצינית אימים) "אוי ואבוי לי באמת!"

וסופי, שהיתה הבוקר שלגיה, שרה לה עם מטלית בזמן שאיבקה: "לשיר ולעבוד, לשיר ולעבוד, כולנו יחד נעשה חיים קשים מאוד."