עמוד ענן

אמה: "עוץ לי גוץ לי לקח את בנך הבכור ועכשיו יש לך שלושה ימים לחפש באינטרנט את השם שלו!"

לצערי אני צריכה לכתוב בבלוג שיש טילים בתל אביב.
אתמול בלילה הלכנו לישון אצל אופירה כדי להיות קרובים לממ"ד אחרי שהאזעקה הראשונה תפסה אותנו במסעדת מוזס ברוטשילד עם סבא ראובן וניתאי. היה הזוי לגמרי, וארזתי תוך חצי שעה, גם את לוקה. חזרנו לקראת הצהריים, וכשעתיים אחר כך היתה אזעקה. אני ישנתי בדיוק וזינקתי מהמיטה. אספנו את הילדות מהסלון ורצנו למסדרון, יושבים על הרצפה. לא אמרתי כלום אבל חיבקתי את אמה ודפק לי הלב. היא, מצדה, אמרה: "אמא, זאת רק אזעקה, למה את בהיסטריה?!"
אני עוד מקווה שלא אצטרך להסביר לה למה. עוד מעט נחזור לאופירה.
מאחלת סופשבוע רגוע והרבה אהבה לכל מי שקורא פה.