מתחכמות

כשבאתי לאסוף את הבנות מהגן, אוריאנה סיפרה שהיום הם האכילו חתול בחצר, נתנו לו אוכל יבש, והבנות אמרו שהוא אוכל CHOCOLATE.
אוריאנה היתה בטוחה שהיא לא שומעת טוב, אבל הן חזרו שוב ושוב והסבירו שה- CAT אוכל CHOCOLATE.

הלל קורא לילד אורי מ'מעשה ב-5 בלונים' סופי, כי יש לו תלתלים והוא טיפה דומה לה. חן הראתה לי את זה בלייב, וסופי הגיעה, ואמרה: לא! זה לא סופי! אני סופי!!!

אחרי זה היה לקטנה דחוף לחזור הביתה מהגן כי היא כבר נורא רצתה לצייר. אתמול היא קיבלה צבעי פנדה חדשים מסבא ראובן (הקודמים היו שלי מכיתה ד'. רשום עליהם: נטעלי גבירץ, ד'1, אמנויות). ציירנו קצת, ואז הגיע שלב הבקשות. אמא מציירת דורה, אמא מציירת את רינתי חמודה שלנו, מציירת גם לני יפה, אמא מציירת יומולדת. ואז -
סופי: אמא מציירת בני השור!
אני: סופקי, אני לא זוכרת איך נראה בני השור.
סופי: בני השור!!!
(טוב, ציירתי משהו שקיוויתי שיספק. בדרך כלל זה עובד.)
אני: איך הוא נראה? ככה?
סופי: (מתפקעת מצחוק) לאאאא! זאת פרה!!!!

מהפנדה עברנו לבצק. כרגיל עשינו 'הבובה עדינה', וערכנו לה מסיבת יום הולדת. (בהשראת 'זרעים של מסטיק')
פתאום אמה חטפה את העוגה של עדינה, ואמרה, כמו חטפני השועל הערמומי בדורה: מאוחר מדי!
לקחתי לה את עוגת הבצק, החזרתי אותה לעדינה, והיא חטפה אותה שוב. הבנתי מה צריך לעשות. אמרתי 3 פעמים את משפט הקסם: חטפני, אסור לך לחטוף! ואמה החזירה את העוגה, ואמרה: אוף, חבל!
שתינו נקרענו מצחוק.