יוצאות לגן

אמה כבר יושבת בעגלה, ברחוב, וסופי עוד מסתובבת בבית, מחפשת את הבובה ימימה. לבסוף היא יוצאת לחדר המדרגות. בלי הבובה.
אני: "איפה ימימה?"
סופי: "היום אני אקרא לה לאה לופטין, טוב?"
אני: "אוקיי, אבל תביאי אותה."
סופי (הולכת, חוזרת שוב בלי הבובה): "אני לא יכולה לבוא. יש לי הופעה."
אמה: "אז נלך בלעדיך."

(מוקדם בבוקר על הספה, אני וסופי נמרחות ומשחקות בטלפון של אבא)