לא תמיד פשוט להתארגן בבוקר. סופי נוטה להילחם על הגרדרובה שלה בחירוף נפש, ואמה תמיד עסוקה במשהו ולא מתפנה לחיזורי. היום לא היה שונה בהרבה.
אני: אמה, בואי אלי. אני אלביש אותך.
אמה: אין לי זמן, אני רואה טלביזיה.
עברתי לשניה. סיימתי להלביש אותה בגרביונים האפורים, החצאית הירוקה והחולצה הסגולה שסיכמנו עליהם, אבל אז הגיע הזמן ללבוש עוד שכבה.
אני: אנחנו חייבות לשים על זה סוודר, כי קר. אני הולכת להביא?
סופי: אוקיי.
אני: (חוזרת עם סוודר) הנה.
סופי: לא. זה לא מגניב אותי.
אני: אמה, בואי אלי. אני אלביש אותך.
אמה: אין לי זמן, אני רואה טלביזיה.
עברתי לשניה. סיימתי להלביש אותה בגרביונים האפורים, החצאית הירוקה והחולצה הסגולה שסיכמנו עליהם, אבל אז הגיע הזמן ללבוש עוד שכבה.
אני: אנחנו חייבות לשים על זה סוודר, כי קר. אני הולכת להביא?
סופי: אוקיי.
אני: (חוזרת עם סוודר) הנה.
סופי: לא. זה לא מגניב אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה