בדומה לכל ברייה תל אביבית אחרת, אמה שור שונאת לחפש חניה. בכל פעם שאנחנו נוסעים במעלה הס ועוברים את הבניין, היא מתחילה לבכות ולהתעצבן. אתמול, בדרך חזרה מסבתא ריטה בחולון, כבר ליד התחנה המרכזית הישנה היא התחילה לדבר על נושא החניה, ואמיר ניסה לעשות איתה עסקה: נעשה סיבוב אחד משותף לחיפוש חניה, ואם לא נמצא, הוא יוריד אותי ואת הבנות, וימשיך לחפש לבד. היא שקלה את זה, ואז באה עם הצעה נגדית: "תשמע, אנחנו ניסע, ואז אתה תעצור בבית שלנו, ואתה תוריד אותנו, ואתה תחפש חניה לבד, ואני אעלה במדרגות עם אמא. קבענו?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה