אמה: "פעם היו ילדות חמודות שלא נשאר להן מה לאכול. תסתכלו איזה עצובות הן. תסתכלו. יום אחד היא הלכה וראתה מכשפה טובת לב, ואז נשאר להן דיסה מתוקה והיער היה גדול והם היו גבוהים. יותר גבוהים בהמשך. פעם אחת היא אמרה: בשל סיר קטן והוא בישל דיסה מתוקה. והרחוב היה כולו דיסה. הוא כאילו רצה להאכיל את כל העולם. נשאר רק בית קטן שבתוכו גרה הילדה שאמרה לו להפסיק לבשל. וטיפש אחד החליט ששם הוא נולד. התחיל להיות חורף קר. כולם לבשו מעילים, וזה סוף הסיפור."
יופי. עכשיו תתחילי לאייר את זה!
השבמחק