במקום ללכת לגן, נסענו הבוקר לספארי, ומשם לקיבוץ. אמה וסופי היו בהיי, מן הסתם, והתקשו להיאזר בסבלנות עד שאמיר יסיים להתארגן. אמה: "אבא, צריך להתכונן. חייבים ללכת לספארי. זה הפיתרון. יש לזה ספר (safar) שסופר את השיער, ובגלל זה צריך לצחצח שיניים."
באוטו, אמיר ניסה לכוונן לסופי את הכיסא שלה, והיא אמרה: "זה לא סבבה. זה לא טוב ברגליים." הוא הזיז עוד קצת, ואז היא אמרה: "זה טוב מאוד."
בדרך לספארי תניה התקשרה לשאול איפה אנחנו לעזאזל. ההודעה ששלחתי עם חן כשלה להגיע. אמרתי לה שלא נבוא, והיא אמרה שבלי השתיים האלה הגן ממש לא אותו דבר, ושהיא לא אומרת את זה סתם. אמרתי לה שזה בדיוק מה שאני מעוניינת לשמוע.
בהתחלה הביקור בספארי לא הלך חלק. אמה כל הזמן בכתה שהיא רוצה ידיים ואנחנו סירבנו, ובכלל, הן היו קצת קוועץ'. אחר כך השתפר, ונהנינו בייחוד מהפינגווינים, העטלפים, הבבונים והשימפנזים. כשראינו את הפילים סופי שיחקה במשחק נונסנס אהוב עליה. "הפיל ברחוב??? לא... הפיל בבית? לא... מציירים עליו אבוקדו? לא..."
אחר כך, בקיבוץ, היה מאוד מאוד מאוד מאוד כיף. עשינו טיול בקלאב קאר. היה מזג אויר מושלם והנוף היה מהמם. קפצנו לסבתא מרים, שם הבנות שרו, אכלו תותים ושיחקו בחיות מעץ שמרדכי הביא מאפריקה. סופי, ברוח הספארי, קראה בהתלהבות לעבר פסל של איזה במבי לא מזוהה: "זה אייל נקוד!!! את יודעת למה יש לו נקודות? כי קוראים לו אייל נקוד!!!"
הן התרחצו בג'קוזי, והוצאתי את סופי ראשונה, בעוד אמה נשארה לשחות על הבטן. לא יכולתי לראות אותה, אז לימדתי אותה לענות לי ל"אמה השמיעי קול". היא היתה תרנגול מושלם.
באוטו, אמיר ניסה לכוונן לסופי את הכיסא שלה, והיא אמרה: "זה לא סבבה. זה לא טוב ברגליים." הוא הזיז עוד קצת, ואז היא אמרה: "זה טוב מאוד."
בדרך לספארי תניה התקשרה לשאול איפה אנחנו לעזאזל. ההודעה ששלחתי עם חן כשלה להגיע. אמרתי לה שלא נבוא, והיא אמרה שבלי השתיים האלה הגן ממש לא אותו דבר, ושהיא לא אומרת את זה סתם. אמרתי לה שזה בדיוק מה שאני מעוניינת לשמוע.
בהתחלה הביקור בספארי לא הלך חלק. אמה כל הזמן בכתה שהיא רוצה ידיים ואנחנו סירבנו, ובכלל, הן היו קצת קוועץ'. אחר כך השתפר, ונהנינו בייחוד מהפינגווינים, העטלפים, הבבונים והשימפנזים. כשראינו את הפילים סופי שיחקה במשחק נונסנס אהוב עליה. "הפיל ברחוב??? לא... הפיל בבית? לא... מציירים עליו אבוקדו? לא..."
אחר כך, בקיבוץ, היה מאוד מאוד מאוד מאוד כיף. עשינו טיול בקלאב קאר. היה מזג אויר מושלם והנוף היה מהמם. קפצנו לסבתא מרים, שם הבנות שרו, אכלו תותים ושיחקו בחיות מעץ שמרדכי הביא מאפריקה. סופי, ברוח הספארי, קראה בהתלהבות לעבר פסל של איזה במבי לא מזוהה: "זה אייל נקוד!!! את יודעת למה יש לו נקודות? כי קוראים לו אייל נקוד!!!"
הן התרחצו בג'קוזי, והוצאתי את סופי ראשונה, בעוד אמה נשארה לשחות על הבטן. לא יכולתי לראות אותה, אז לימדתי אותה לענות לי ל"אמה השמיעי קול". היא היתה תרנגול מושלם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה