צדק חברתי

המחאה חזרה, והפעם ההפגנה (צעדה בעצם) התחילה בשעה שמונה, אז הבנות יכלו להצטרף אלינו. פגשנו כמה ילדים נוספים מהגן, (קימה, אוריה ואורי) וגם את בת-אל, ניתאי וטליה, וצעדנו. הבנות היו על הכתפיים חלק מהזמן, אבל גם הלכו לא מעט, וסירבו בכל תוקף להפסיק ולחזור, למרות שאני ממש חשבתי שזה מוגזם ללכת עד המוזיאון בעשר וחצי בלילה. הן ניצחו, כמובן, ושרו בגאווה ססמאות על צדק חברתי, צאו אל המרפסת ומ-ה-פ-כ-ה! בבוקר הן סיכמו:
סופי: "השוטרים אתמול היו הרבה יותר רגועים, והם אפילו היו ממש נחמדים."
אמה: "ואפילו הבגדים שלהם היו בצבע אחר, והם שמרו על המכוניות שלא יסעו איפה שאנחנו הולכים."
אמת לאמיתה.