מפגש

סופי: "אני אוהבת חצוצרה, כי זה צהוב ואני אוהבת צהוב."
אמה: "יש כלי נגינה בצבע ורוד?"
אני: "לא ממש. אולי יש גיטרות ורודות. או פסנתר, אבל בדרך כל כלי נגינה הם שחורים, או חומים, או כסף או זהב."
אמה: "ראיתי פעם בחנות של פסנתרים פסנתר לבן אחד עם פרחים. פסנתר זה נורא יקר. אבל זה יפה. זה כמו רהיט בבית."

אמה המשיכה עם הקו הזה, של שיחות עם גברת מבוגרת, כשפגשנו ברחוב את סיון השכנה מלמעלה ודיברנו על ההפגנה.
אמה: "היה שם שוטר אחד שרץ נורא מהר בין האנשים, וזה... זאת היתה תקופה גדולה."

אחר כך הן הצחיקו אותי קולינרית.
אמה: "את יודעת על מה חשבתי? על עוגת טופי."
אני: "מה זה עוגת טופי?"
אמה: "עושים עוגה, מכניסים לתוכה טופי ואז שמים קרם."
אני: "באמת? נראה לך שזה יעבוד?"
סופי: "זה כמו שאמר במאסטר שף איל שני: זה מפגש בצלחת."

אה, ואחרי הגן היינו בים. היה כיף.