היינו היום אחרי הגן עם חן, אלה והלל בבית אריאלה, בשעת סיפור נחמדה, ואז בספריה. להלל היה קצת קשה, הוא התרגז הרבה ולא התחשק לו כלום. כשחזרנו, מעל פסטה עם רוטב עגבניות, שאלתי אותן איך היה. שתיהן היו תמימות דעים ששעת הסיפור היתה מוצלחת ושהלל היה במצב רוח רע. אמה סיכמה את זה יפה, ואמרה: "הוא כל הזמן רב עם עצמו."
emma and sophie
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה