נסענו היום אחר הצהריים עם סבא ראובן ודליה לבקר את סבתא מרים שלי בברקאי. מחוץ לבית הבריאות נמצאים כל הגנים ובתי הילדים, ואינספור משחקים ומתקנים. אידיליה. העברנו שם שעתיים נעימות ביותר ואחר כך הלכנו לאכול במסעדה.
בדרך חזרה אמה קראה מתוך ספר סיפור מומצא.
"בחודש מאי התחילו להיות משמעויות חדשות. ואז פתאום דפיקה בדלת. התחילו לבוא עוד יותר אורחים, ועוד יותר אורחים ולמלא את החדר. והם אמרו שהם איחרו לכנסיה. עד שפתאום חבטה גדולה היתה בדירה. ילד אחד נכנס. הוא חטף שמונה דברים מארון הזכוכית היפה. הם התחילו לכעוס, והם התחילו לשיר על מה שהוא עשה, ושהם כועסים נורא. והם רקדו, והם אמרו לו: בפעם הבאה שאתה עושה את זה אתה צריך להגיד. וזה סוף הסיפור."
בדרך חזרה אמה קראה מתוך ספר סיפור מומצא.
"בחודש מאי התחילו להיות משמעויות חדשות. ואז פתאום דפיקה בדלת. התחילו לבוא עוד יותר אורחים, ועוד יותר אורחים ולמלא את החדר. והם אמרו שהם איחרו לכנסיה. עד שפתאום חבטה גדולה היתה בדירה. ילד אחד נכנס. הוא חטף שמונה דברים מארון הזכוכית היפה. הם התחילו לכעוס, והם התחילו לשיר על מה שהוא עשה, ושהם כועסים נורא. והם רקדו, והם אמרו לו: בפעם הבאה שאתה עושה את זה אתה צריך להגיד. וזה סוף הסיפור."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה