כן נכון לא נכון

זהו הפוסט המאה!!! בראבו!!!

הבנות התחילו להתווכח כל הזמן.
"זה לא שלך,
זה כן שלי,
זה לא שלך,
זה כן שלי!"
או
"יש לה קוקיות ורודות!
לא! יש לה קוקיות שחורות!
לא! יש לה קוקיות צהובות!
לא! יש לה קוקיות אדומות!"
דברים חשובים מהסוג הזה.
מצד שני, יש גם יותר אינטראקציה כזאת:
נוסעים באוטו לקיבוץ. הבנות קיבלו רבעי פיתה עם פסטרמה לארוחת בוקר. סופי אוכלת את הפסטרמה, נשארת עם פיתה ריקה ומבקשת עוד.
אמה: "סופי את רוצה עוד פסטרמה? את רוצה את הפסטרמה שלי? כן?"
סופי: "לא רוצה פסטרמה של אמה."
אמה: "לא? חבל מאוד סופי!"
או:
בקיבוץ, על הדשא בחוץ. הבנות משחקות בברביות. סופי מטפחת ברבי בשמלה וקוראת לה סינדרלה. אמה חוטפת לה אותה.
סופי: "אני רוצה את סינדרלה שלי!"
אמה: "סופי, את רוצה בובה אחרת? בובה כזאת חמודה קטנה? כן?"
(מציעה לה בובה. סופי דוחה אתה על הסף.)
"אז תקחי בן בובות!!!"
אמה נותנת לה בובה של ברבי בן. סופי חושבת קצת ומסכימה. אחרי דקה בערך היא מגיעה אלי עם הבובן ושמלה ירוקה, ודורשת שאחליף לו בגדים."זה מתאים לו!"

חוצמזה היינו בבריכה וכשאחד הגלגלי ים שלנו התפנצ'ר קיבלנו שם מצופים שאמה קראה להם "צופיפים".