היתה שעת אמבטיה מצחיקה ורועשת במיוחד היום. הבנות היו קצת עייפות ורגוזות, והמים סערו. אחרי שחפפתי לאמה את השיער היא הכניסה והוציאה אצבעות מהאוזניים, ואמרה: "השיער שלי מחופף ואני ממצמצת את האוזניים שלי."
שרתי את "יו רילי גוט א הולד און מי", וסופי התחילה לצעוק: "אל תשירי את זה! זה שיר לא מרגיע. זה שיר מעצבן. אל תצחקי עליייי!!!!"
אני: "טוב. איזה שיר מרגיע אותך?"
סופי: "לילה לילה מסתכלת הלבנה."
(שרנו את היקינטון עד הסוף.)
אני:"יש עוד שיר שמרגיע אותך?"
סופי: "לא. אף שיר. (חושבת רגע, מתחילה לשיר) לדוד משה היתה חוה איאה איאה או. ובחווה היה... לא!!! זה בכלל לא מרגיע!"
שרתי את "יו רילי גוט א הולד און מי", וסופי התחילה לצעוק: "אל תשירי את זה! זה שיר לא מרגיע. זה שיר מעצבן. אל תצחקי עליייי!!!!"
אני: "טוב. איזה שיר מרגיע אותך?"
סופי: "לילה לילה מסתכלת הלבנה."
(שרנו את היקינטון עד הסוף.)
אני:"יש עוד שיר שמרגיע אותך?"
סופי: "לא. אף שיר. (חושבת רגע, מתחילה לשיר) לדוד משה היתה חוה איאה איאה או. ובחווה היה... לא!!! זה בכלל לא מרגיע!"
השנה 1983-אני בת שנתיים וחצי
השבמחק"אמא מקריאה לטליה את הסיפור על סבא אליעזר שמשך בגזר. טליה מקשיבה בראש רכון על הכסא וכשנגמר הסיפור אומרת בשקט: "אמא,הסיפור הזה מרגיז אותי."
כל הזדהותי עם סופי המלכה הרגזנית (ואחותה המלכותית)